הסוכות מלמדות אותנו שיעור.
הן מאפשרות לנו לעזוב לרגע את המסגרות, את המלאכותיות שאנחנו בונים לעצמנו, את התבניות הקשיחות והבטוחות,
לטובת מבנה ארעי וחלש,
להקשיב לקול הפנימי והאותנטי שבתוכנו, ולשים בו את מבטחינו.
כשחיים את האותנטיות הזו אז יש שמחה.
היי, אני עידן, מתגוררת באוטו-קראוון מזה כ3 וחצי שנים.
משאת נפשי ובמקצועי אני עורכת וידאו וצלמת.
במקור אני מאזור הצפון.
מגורים באוטו-קראוון זו חוויה שהייתי חייבת עבור עצמי.
בזמנו חייתי מספר שנים בעיר הגדולה ת”א והרגשתי שהעולם דורש ממני הרבה יותר ממה שאני רוצה או יכולה לתת.
שעות ארוכות בעבודות קבועות, לחץ ויחס משפיל, את הבריאות שלי.
החיים בתוך המירוץ האין סופי הזה השפיעו עליי רבות. ראשית מבחינה נפשית ובהמשך לכך גם פיזית.
ואז עברתי לאוטו-קרוואן.
גיליתי קהילה של עשרות אנשים- צעירים, זוגות, משפחות עם ילדים- אנשים כמוני שוויתרו על אורח חיים קבוע וסטנדרטי,
על האידיאל של בית ועבודה שגרתית כהגשמה האמיתית של החיים, וחיפשו משהו קצת מעבר.
הסיפורים של כולנו שונים אך נפגשים באותה נקודה של חוסר שביעות רצון ממפעל החיים הרובוטי שנקלענו לתוכו.
אנחנו להקה, נפגשים ומתאספים יחד בדרך.
המעבר לאוטו-קראוון אפשר לי קודם כל להשתחרר מה”חייבת”.
אני לא חייבת יותר לשתוק כשמתייחסים אליי באופן שלא מקובל עליי,
אני לא חייבת להסתדר בעבודה שאני לא אוהבת כדי שתהיה לי קורת גג מחר.
יש לי יותר רוגע ושלווה, ביטחון עצמי ובחירה חופשית.
בגדול, הקראוון נותן לי אהבה ללא תנאים.
אני מרגישה שגם היוגה מכניסה איכות דומה לחיי.
יוגה מאפשרת לעשות טוב לנפש ולגוף, להסתכל פנימה, ולשם שינוי להקשיב.
להוריד קצב, להנות מהרגע, לא לרוץ לתחנה הבאה.
עולם חדש.
לחדד את האנושיות שבתוכנו.
אז אם תקומו בוקר בהיר אחד ותחליטו לצאת למסע כזה- מה זה דורש?
גמישות מחשבתית גדולה.
רוב האנשים נוטים להיצמד להרגלי הקבע ולמה שמוכר…
בחיים באוטו-בית דברים משתנים כל הזמן. הנוף, החברה, מזג האוויר והטבע המשתנים.
תדרש/י להתבונן ולרענן את הרצונות שלך, יום ביומו.
אני רוצה עם חברים? אני מעדיפה לבד? רוצה מדבר? ירוק?
מעבר לכך, אני אישית בוחרת לעבוד בעבודות שהן זמניות.
אני אוהבת שאין יום שנראה כמו קודמו.
היכולת שלי לעבוד היום בצפון ומחר בדרום מאפשרת חוויה מגוונת ומהנה
וכסף הוא רק בונוס…לא העיקר
הביטחון שבית מקנה לך הוא אשליה, רק שבקראוון את/ה מודע/ת לאשליה.
זה נכון, יש חששות.
התעסקות איפה אחנה ומאיפה אתחבר למים וחשמל, תחזוק ותיקון שוטף, מה אם משהו יקרה לקראוון?
לפעמים כשאני מחנה ומשאירה אותו לבד אני מרגישה כמו הורה שמשאיר את הילד שלו בגן בפעם הראשונה… קורע לב.
מצד שני
החיים בתנועה מאפשרים משהו אחר.
הנסיעה עוזרת לך להסתכל על חוויות שעברת ממרחק מה, מבחוץ.
זה מצחיק איך במקום אחד זה מרגיש שיש לך מעצור גדול ונורא,
ופתאום במקום חדש זה משתחרר
וההתמודדות יותר קלה…
ועוד דבר
צפיפות היא אשליה.
כשרק קניתי את האוטו-קראוון, פחדתי מאוד מהימים הגשומים.
איך אני אסתדר כלואה בתוך קופסת הנעליים הזאת?
דאגתי שתהיה לי טלוויזיה כדי שלא ארגיש לכודה.
אבל כמו דברים רבים אחרים, הסתבר שהדאגות היו לשווא.
הגשם הראשון באוטו-קרוואן היה פשוט חוויה מדהימה.
הרגשתי בלב ים, בזמן סופה, וכמה נהנתי להביט דרך החלונות, להקשיב למקצב הגשם דופק על הגג, כשבידי ספל המרק הכי מפנק בעולם.
הטלוויזיה לא נדלקה אפילו פעם אחת.
לגבי אמונה, צריך המון.
לדעת שהיום יוצאים לדרך, ואין לך עדיין מושג לאן, או את מי תכיר/י שם, או לכמה זמן תישאר/י.
צריך לזוז עם מה שקורה,
לבטוח בעצמך שתסתדר/י,
ולזכור שלרוב הפחד מהנפילה הרבה יותר קשה מההתמודדות עם המכה עצמה.
פחד הוא פריבילגיה של עשירים 🙂
להיות פתוחים לקבל שפע ופתרונות שהיקום פורש לפנייך, אם רק נתעורר ונסתכל סביב.
למי שמתעניין יותר לעומק,
עשיתי סרט (כמובן)
קצת על החיים בגלגלים, קצת שאלות נפוצות,
והרבה על המעבר והמחיר הרגשי שנגבה לפני הקראוון ועד אליו, עם התנגדות המשפחה וכו…
מוזמנים לצפות בתוך הנשמה שלי 🙂
ליצירת קשר בכל נושא- פידבק, שת”פ או הזמנת עבודה- שלחו לי מייל edanqaz11qaz@gmail.com
