סאונד הילינג זאב קיז'נר

הגוף שר: כיצד צליל משפיע על החומר והתודעה?/ זאב קיז'נר

זאב קיז'נר, תלמיד ומורה ליוגה מזה 5 שנים, מוזיקאי ומטפל בצליל. משלב את עולם היוגה וה-Sound healing. מספר על המפגש שלו עם היוגה והריפוי דרך צליל. בסוף המאמר הקלטה הכוללת תרגול בצליל.

בפגישתי הראשונה עם היוגה, נדהמתי לגלות כמה ידע יש בה על הגוף, על הנשימה, על בריאות ועל החיים.
התחלתי לתרגל בקביעות, והתמלאתי פליאה בכל פעם מחדש כשראיתי איך יום שבו אני מתרגל הופך להיות רגוע יותר, שמח יותר, שליו יותר. פתאום הרבה יותר קל לשבת ללמוד. השינה נעשית טובה יותר.
יותר כיף לשמוע מוסיקה. דברים שבדרך כלל מפריעים הרבה פחות משפיעים עליי. 
אפילו האוכל נעשה טעים יותר 🙂

כמוזיקאי, תרגול היוגה השפיע על תפיסתי בנוגע לצליל.
כמו שיאמות וניאמות (תרגולי מוסר יוגים בסיסיים),אסאנות (תנוחות היוגה) ופראניאמה (תרגילי נשימה) הם כלים לריפוי והשגת ריכוז או מדיטציה,
כך גם לצליל יש השפעה על בריאותנו ועל יכולת הריכוז שלנו.
התחלתי להבחין בהשפעה של צלילים ומקצבים שונים על הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה שלי.

במסעותיי בהודו למדתי ממורים שונים גישות שונות על ריפוי בצליל.
אספתי כלי נגינה מגוונים מרחבי העולם ושילבתי אותם בתרגול שלי.
כיום אני מקיים סדנאות של צלילים מרפאים בקבוצות או טיפולים פרטים, משלב נגינה בשיעורי היוגה שאני מעביר או מלווה מורים אחרים.

השאיפה שלי היא להמשיך להתפתח בדרך היוגה, המוזיקה והטיפול דרך צליל, שיח ומגע, ולשתף את הידע עם כמה שיותר אנשים, כדי שנזכה לחוות חיים יותר הרמוניים,בריאים ושלמים ♥

חכמה עתיקה

לאורך ההיסטוריה של המין האנושי נעשה שימוש רב בתדרים של צליל וקול על מנת להרגיע, לענג, להסעיר ולהשפיע על מצב תודעתי במסגרת טקסים ופולחנים דתיים, וכמובן גם על מנת לרפא.

לדוגמא, בטקסים שמאניים של שבטים אינדיאנים תיפוף שימש להכנסה למצבי טראנס היפנוטיים.
הטיבטיים משתמשים בקערות מתכת להרגעה וריפוי ומגוון הצלילים העילאיים המופק מהן משנה את המצב המנטאלי והשדה האלקטרומגנטי של האדם.
בהודו משתמשים במנטרות ומזמורים לייצוב מערכת העצבים ושינוי גלי המוח, ועוד.
ביהדות, בנצרות ובאיסלם, משתמשים במזמורי תפילה שונים ובניגונים המשתנים מתרבות לתרבות, כדי לחדד את התפילות, לזכור אותן ולהדהד אותן בגוף כולו.

גם בתנ"ך יש איזכורים רבים להשפעה של גלי סאונד על החומר והתודעה – למשל תקיעת השופר שפותחת את שערי השמיים ביום כיפור, או לחילופין התקיעה בשופרות שהפילה את חומות יריחו, והנגינה של דויד המלך על נבל שנקרא "כינור דויד", שהייתה בעלת השפעה פסיכולוגית מהפנטת על המלך שאול.

ומה בעת המודרנית?

כיום, המדע כבר יודע באופן חלקי למדוד את ההשפעה של תדרי צליל על הגוף והנפש האנושית.
תחום זה הולך ומתפתח ונקרא פסיכו אקוסטיקה.

מבחינה ביולוגית

מבחינה ביולוגית הצלילים משפיעים באופן ישיר על מצב והיערכות החומרים בגוף, במיוחד על המים ורקמות החיבור, ויוצרים בהם תנועה.
ברמה הפיסיקלית ניתן להבין זאת באמצעות המושג- תהודה, או באנגלית resonance.
כל צליל יוצר תהודה ומשפיע על סביבתו.
החוק אומר שכל אנרגיה שרוטטת בתדר מסוים, תאפשר רק לאנרגיה דומה, או הרמונית לה, להצטרף ולרטוט איתה יחד.

לדוגמה: אם ניקח שתי גיטרות ונשים אותן בחדר אחד, ואז ננגן תו על מיתר בגיטרה אחת, אותו התו, יהדהד גם במיתר של הגיטרה בה לא נגענו.
אפשר  להגדיר את חוק התהודה כ"דומה מושך דומה".
זהו חוק טבע שאפשר לראות את הביטוי שלו גם במוזיקה.

כאשר אנו חושפים את הגוף לתדרי צליל הדומים לאלו הקיימים באופן טבעי בחומרים ובמרכזים האנרגטיים בגוף,
גלי הצליל יוצרים תהודה בחומר אנרגיית הגוף ומשנים את תנודות ותנועתיות החומרים.אם לדוגמא, יש חסימה בתנועת דם באזור מסוים בגוף ואנו יודעים את התדר האנרגטי של אותו אזור נוכל להשתמש בצליל המניע את הדם וישחרר את התקיעות.
התחום הזה הוא תחום הנחקר בימים אלו.
עדיין לא מצוי בידינו המידע המלא לגבי השפעתו הספציפית של כל תדר על כל חומר בגוף, אולם המחקרים בתחום זה הולכים ומעמיקים.

מבחינה פיזיולוגית

מבחינה פיזיולוגית, יש סוגים שונים של חומרים ומבנים בגוף, ולכל אחד מהם תפקוד מכני, פיזי וביוכימי שונה, המהדהד בצורה שונה.

העצמות למשל מהדהדות בתנועה חזקה ואילו מפרקי האצבעות מעמעמים את מעבר תדרי הצליל.
מפרקי הגולגולת, תעלת השמע, מבנה עור התוף והאוזן כולה בנויים על מנת לחוות חשיפה לצלילים ולהפוך את תדרי הצליל האלו לוויברציה אלקטרומגנטית שתועבר לשאר חלקי הגוף.
השינוי הזה, חשמלי באופיו, יוצר שרשרת תגובה מסועפת של תנועת מולקולות וחומרים ברחבי הגוף.

בעקבות תהודה (רזוננס) של צלילים בגוף, יש שינוי תנועתי בכל תאי הגוף, כאשר לכל חומר, איבר, ותא יש תהודה מוגברת עם תדרים ספציפיים, בהתאמה לתדר התנודה הבסיסי של אותו התא.

גם הכימיה מושפעת מהמוזיקה

הרכב החומרים בגופנו – כימיה , מושפע אף הוא מהמוזיקה.
המוזיקה משפיעה על הפרשות הורמונליות בגוף ועל הפרשות של נוירו-טרנסמיטורים במוח, ובעקבותיהם נוצרים שלל שינויים כימיים בגוף האדם.

לדוגמא, חשיפה למוסיקה שיוצרת רגיעה אצל האדם,תוביל לצמצום הפרשת אדרנלין- הורמון הסטרס (המופרש ביותרת הכליה), ולהגברת הפרשת אוקסיטוצין -הורמון האהבה ושלווה (המופרש מההיפותלמוס ומשוחרר לדם מהאונה האחורית של יותרת המוח).

לא ניתן לצפות בצורה מדעית ומדויקת מה יעורר רצף מוסיקלי בכל רגע נתון אצל כל אדם.
רבים המשתנים בתוך המשוואה הזו וכל אדם מגיב שונה לכל מוסיקה בכל רגע נתון.
ובכל זאת אנו יודעים בוודאות שגם במישור הכימי חלים שינויים בעקבות חשיפה לצלילים ולרצפים מוזיקליים, וכי יש מכנים משותפים כלליים למוזיקה מרגיעה, מוזיקה מעוררת, מוסיקה שמייצרת פחד (בסרטי אימה למשל), מוזיקה מדיטטיבית, מוזיקת טראנס וכו'.

בתור נגנים או מטפלים בצליל אנחנו יכולים לבחור את האפקט שיווצר מהמוסיקה,בהתבסס על המכנים המשותפים הרחבים של התגובות האנושיות. ואולם מידת הצניעות מחייבת אותנו להכיר בכך שאין זה מדע מדויק והתגובתיות של כל אדם בכל רגע עשויה להשתנות ואף להפתיע אותנו.

זאב בעבר והיום באשרם

לאחרונה (ב-3.8.21) זכיתי להעביר סדנת צלילים מרפאים באשראם שיבננדה שבמטע.
הקשר שלי עם האשראם עמוק ומשמעותי. האשרם נמצא בהרי ירושלים במקום קסום מלא בטבע. שם למדתי את קורס המורים ליוגה הראשון שלי וחוויתי המון מהחוויות שקשורות לצליל שהשפיעו עליי.
מדי פעם אני מגיע לאשראם ונשאר לזמן מה כדי להתאזן, להשתתף בריטריטים, לתרגל קרמה יוגה, אסאנה ומדיטציה.

ולסיום: תרגול עם צליל 🙂

תרגול פעמון-סנכרון נשימה. זאב קיז'נר

בהקלטה המצורפת מוקלט פעמון שמנוגן כל 6 שניות.
 • נשב בתנוחת ישיבה נוחה בגב זקוף (אפשר בשכיבה, רצוי בישיבה)
 • נסרוק את התחושות שלנו מבחינה פיזית (איך הגוף מרגיש), מנטלית (איך המחשבות? זזות מהר מדבר לדבר או לאט או קבועות באותו אובייקט?), רגשית (איך אני מרגיש כרגע?).
 • נפעיל את ההקלטה,נעצום עיניים ונסנכרן את הנשימה יחד עם הצליל באופן הבא :
נקישה נשאף 6 שניות ,נקישה ננשוף 6 שניות וחוזר חלילה עד סיום ההקלטה. זמן ההקלטה הוא 3 דק'.
 • לאחר סיום ההקלטה נשאר בהתבוננות ונסרוק שוב את עצמנו: פיזית, מנטלית ורגשית.

ליצירת קשר עם זאב לגבי שיעורי יוגה, סדנאות צלילים מרפאים וטיפולים פרטיים לחצו כאן

יש לך חבר/ה שיהנו מהמאמר הזה? שתפו אותם:

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on email
Email
Share on whatsapp
WhatsApp

הרשמה לניוזלטר שלנו

להתחיל את החודש עם בוסט של השראה!

ב1 לכל חודש תקבל/י מאיתנו מייל עם המאמרים החדשים בבלוג, תמונות וסרטונים,
מתכונים ועדכונים על התוכניות המיוחדות הקרובות.

ברוכים הבאים!

אם תרגיש/י שהמידע שאנחנו משתפים לא תורם או רלוונטי אלייך, בכל רגע תוכל/י להסיר את עצמך מהרשימה.

אהבתם את המאמר? הנה עוד כמה מומלצים:

סלט כרוב טחינה

ריטריט בTAKEAWAY: סודות ההרפיה, ספט21

3 מתכונים סופר פשוטים (ממש!) למנות עשירות וחגיגיות. פשטידה קרמית, ריזוטו מפתיע וסלט מעוטר רימונים (כמובן) לקראנצ'יות חמצמצה-מתוקה. בחג הקרוב אצלכם על השולחן

כתיבת תגובה