לפני כשנה גיליתי את האשרם של שיבננדה יוגה במטע. כמו הרבה דברים בחיים, גם לכאן הגעתי די במקרה כאשר שמעתי על המקום והציעו לי לבוא לבשל בסדנת יוגה אשר התקיימה שם. אני מאוד אוהבת לבשל ובעיקר בשביל אנשים אחרים.
בשונה מהרבה סדנאות שחוויתי במקומות אחרים, בהן מזמינים מישהו “חיצוני ” שיבוא לבשל, במרכזי שיבננדה זה מתנהל אחרת. גם הבישול הוא חלק מהתרגול הרוחני. הן של הצוות המתנדב והן של האורחים שמוזמנים לעזור בהכנות.
כך התהליך שלי בתור קארמה יוגית התחיל. מסופ״ש לסופ״ש, סדנא לסדנא, בהן בישלתי למשתתפים, התחברתי למקום ואחרי מספר סדנאות החלטתי פשוט לעבור לגור פה ולהצטרף לצוות המתנדבים – ״קרמה יוגים״. מה זה אומר קרמה יוגה? לתרגל עשייה ונתינה ללא תנאי, ללא ציפייה לתמורה, מתוך מקום אמיתי של רצון לתת ולשרת.
המילה “קרמה” (Karma) בסנסקריט (שפת כתבי היוגה העתיקים) פירושה ״לעשות״ או ״לפעול״.
המושג ‘קרמה’ כולל בתוכו את הפעולה עצמה וגם את השפעתה, כלומר, לכל הפעולות שאנו מבצעים, יש השלכות, לטוב ולרע, והתוצאות אינן באמת נפרדות מהפעולה עצמה.
שורש הפעולה הוא במחשבה והיא גם זו המובילה את האדם במעשיו. מעשיו של אדם יוצרים הרגלים בחייו, אותם ההרגלים בונים את אופיו, וזה יוצר את גורלו.
קרמה (פעולה) הופכת ל”קרמה יוגה” כאשר אנו מודעים למניעים שלנו ובוחנים את טיבם.
לרוב הנטייה הטבעית של כולנו היא לפעול מתוך מניע אנוכי, מתוך רצון להטיב עם עצמנו, לשפר את מצבנו. בקרמה יוגה אנחנו מנסים תוך כדי הפעולה להעביר את המיקוד מצרכיי ורצונותיי האישיים לטובת אלו של האחר, ולפעול בראייה רחבה יותר הרואה את האחדות שבכל.
גישה זו תביא להרמוניה וחיבור ביני ובין הסובבים אותי, או במילים אחרות: יוגה.
להיות קרמה יוגית מבחינתי זה להיות בעשייה למען האחר, הטבע והכלל. העשייה יכולה להיות מאוד מגוונת ושונה , בהתאם לצרכים של המקום בו אנחנו בוחרים לתת ובהתאם ליכולותינו כמובן. בנוסף, לרוב אנו נרכוש בתרגול קרמה יוגה יכולות חדשות שאולי לא ידענו על קיומן.
מה שהתחיל בהצטרפות כקרמה יוגית במטבח, בסדנאות מדהימות שלאורכן פשוט למדתי המון בכל מה שקשור לבישול טבעוני ובריא, התפתח והתרחב לעולמות אחרים. עם הזמן עבודה בגינה הפכה לאחד מתרגולי היוגה היומיומיים שלי, למקום בו אני עם עצמי מתרגלת נוכחות, נמצאת במרחב של שקט, מניעה את הגוף ובנוסף לכל זה גם מנסה לגדל את המזון שאנחנו אוכלים.
בהתחלה העבודה בגינה הרגישה לי באמת עבודה. כי צריך. כי אני פה וזה מה שעושים… אבל ככל שיותר ויותר “עבדתי” הקונספט של עבודה השתנה ומה שנשאר זה פשוט עשייה שעושה לי טוב, אפילו אם קשה לי פיזית או חם לי מדי וכמעט 40 מעלות בחוץ. אני עושה מתוך חיבור למקום ורצון שהוא יגדל ויתפתח. כפי שהמקום נותן לי אני רוצה לתת לו בחזרה, ולפעמים הנתינה חזרה של המקום אליי זה בכך שמתאפשר לי מרחב לנתינה ועשייה.
אז להיות קרמה יוגית זה לבצע פעולה מתוך מודעות לסוג האנרגיה שאנחנו יוצקים לתוך העשייה הזאת. אפשר לבשל במטבח מתוך לחץ כי צריך לאכול ואפשר לבשל מתוך חיבור ושקט וכוונה של כמה כיף להאכיל א.נשים במזון בריא וטעים.
כנ”ל לגבי “עבודה בגינה” אפשר לעשות את זה כי חשוב שהגינה תהיה יפה , כי צריך לעשב או כי צריך לבנות משהו- שגם זה חלק מהחיים, יש דברים שצריכים לעשות- אבל אם עושים אותם עם כוונה למען היצירה של אותו דבר, למען המקום, אז גם העשייה עצמה תראה אחרת . אז נוצר פתח למשהו אחר לבוא. בעצם כך, כל עשייה, אפילו עבודה בגינה, הופכת להיות תרגול של יוגה.
אום סלאם שלום.
קרן.
