גיליתי את היוגה בתקופה בחיי שבה התמודדתי עם אחד מפחדיי העמוקים ביותר, הפחד להיות לבד.
בן זוגי לשעבר נפרד ממני אחרי כמעט 6 שנים יחד, מתוכן 3 שנים בהן היינו מאוהבים לגמרי, שתיים בהן ניסינו להציל את האהבה הזאת, ושנה אחרונה בה נשארנו יחד רק כדי להמנע מכאב הפרידה.
בסופו של דבר, מצאתי את עצמי מפוחדת לחלוטין מהרעיון להשאר לבד, או להרגיש בודדה.
עזבתי את הבית שחלקנו לדירה קטנה ועצמאית, בה מצאתי את עצמי, לבד. עם רגשותיי, עם כאבי. ולא היה לי מושג איך להחלץ מהמצב.
התנסתי ביוגה לפני, השתתפתי בכמה שיעורים, כאן ושם, אבל מעולם לא היה לי תרגול יציב ומתמשך.
זכרתי כיצד אנשים בקהילה שלי שיבחו והמליצו לי לפנות ליוגה ומדיטציה כדי להתמודד עם רגשותיי, אז נרשמתי לתוכנית אונליין ועליתי על המזרן.
לא הייתי בכושר, לא הייתי גמישה וגם לא הייתי משוכנעת שזה באמת יעזור. אבל זה עזר.
בכל פעם שהעצבות עלתה בי שוב, התחלתי לנוע, כשאני מתרכזת במרכזי האנרגיה השונים (צ’אקרות), ומשחררת דרך התרגול רגשות.
התנועה האיטית, המודעות העצמית, מורה היוגה שבאמצעות הנחיה רכה נתן מרחב להנחיה פנימית להתעורר.
כל אלה מאוד עזרו.
יוגה התחילה להיות “הדבר” עבורי, והתחלתי לכוון את השעון בוקר שלי מוקדם יותר ויותר, כדי שיהיה מספיק זמן לתרגל.
תרגולי היוגה שלי הפכו לארוכים ומתקדמים יותר.
גופי הפך לחזק יותר, והורדתי במשקל.
3 שנים אחריי, ואני עדיין מתרגלת כל יום.
אני מעירה את גופי כל בוקר עם כמה ברכות לשמש וזמן שמוקדש רק לעצמי.
כעת לאחר הכשרה, אני יכולה להחזיק בתרגול עצמי, ללא מורה שינחה אותי.
ללא טלפון, ללא הסחות דעת, רק אני והמזרן.
במהלך 3 השנים האחרונות פגשתי את עולם היוגה, וגיליתי שזה הרבה מעבר ל”רק” להזיז את גופינו.
זו גישה לחיים, פילוסופיה.
גיליתי שתרגלתי לא רק האטה יוגה (החלק הפיזי) כפי שחשבתי.
הרבה לפני כבר הייתי מתרגלת בהקטי יוגה (שביל הדבקות) מסורה, עוד מבלי שידעתי זאת.
היום אני יודעת שציורי המנדלות שלי הם ביטוי לאהבת אלוהים באמצעות אומנות.
ביוגה אנחנו קוראים לזה בהקטי, היוגה של האהבה.
למנדלות שאני יוצרת כבר שנים רבות יש אנרגיות מרפאות ותמיד הרגשתי, כשנכנסתי למצב של יצירה, שאני מונחית על-ידי כוח גבוה יותר.
הייתי באשרמים שונים ברחבי העולם ובסופו של דבר לקחתי את קורס המורים שלי באשרם שיבננדה בגרמניה (Yoga Vidya).
חודש שלם של תרגול יומי מ-6:00 בבוקר ועד 22:00 בלילה.
זה הוביל לטרנספומרציה (שינוי) באופן בו אני תופסת את העולם.
גישתו ליוגה של סוואמי שיבננדה הפעילה בי משהו שהיה כבר קיים בתוכי, עוד קודם לחיי האלה.
גישה פשוטה והוליסטית של הזנת ההכרה, הגוף והנשמה, שמעולם לא פגשתי בשום אשרם או שיעור יוגה לפני.
הכרתי הצליחה סופסוף לנוח,
כיוון שלימודו הבהיר הצליח להשביע את רעבוני הפנימי להבין את עצמי ואת העולם בו אני חיה.
בכל פעם ששרנו יחד שירת מנטרות מקודשת, נשמתי לא רק מצאה שלווה,
אלא התחילה לפרוח בדרכים שלא הכרתי לפני.
במהלך שיעורי ההאטה יוגה (תרגול התנוחות והנשימה) גופי חווה ריפוי תוך תחושת הודיה עמוקה,
והתחזקות מתמשכת של הכושר והגמישות הפיזיים,
דרך הגישה העדינה, ועדיין הכל-כך אפקטיבית, של מבנה השיעור השיבננדי.
עזבתי את גרמניה בעצב, ועברתי לישראל, כשאני חושבת לעצמי שבמדינה החדשה אצטרך לשמור את מסורת שיבננדה חיה דרך תרגול אישי בבית.
לא יכולתי להאמין למראה עיניי כאשר נתקלתי באינטרנט באשרם שיבננדה במרחק שעתיים מביתי החדש!
החלטתי לבקר, והגעתי לאשרם קטן וחמוד מאוד בהרים, מוקף טבע מהמם.
שמחתי כלכך לראות את הבגדים הצהובים-לבנים, את התמונות המוכרות על הקירות.
זה הרגיש שחזרתי הבייתה.
ובכל זאת, ההרגשה הייתה שונה מעט והאווירה אחרת מאשרם שיבננדה הקודם שהייתי בו.
זה היה המקום קטן יותר, ובתוך יום הכרתי את כל האנשים שגרים בו.
הפכתי לחלק מהמשפחה הקטנה שלהם.
הם שומרים את מסורת שיבננדה חיה ומאפשרים לקהלים שונים ומגוונים להצטרף ולחוות את עולם היוגה השלם.
אני בהחלט אחזור לבקר שם,
ואולי גם אביא את בן זוגי היהודי איתי ☺
אם תרצו לראות עוד המון דוגמאות לאומנות המנדלות היפיפיה של יוהנה,
הציצו בפרופיל האינסטגרם שלה: https://www.instagram.com/josmandalas/
