סוואמי שיבננדה, מאסטר היוגה הגדול בן המאה ה-20, צם כל חייו פעמיים בחודש עד לשנת 1960. בשנה זו רופא נחשב מאוד מניו דלהי, שהיה גם רופאו האישי של נשיא הודו, התעקש שעליו לחדול ממנהג זה בגלל הסכרת ממנה סבל. עד לשנותיו האחרונות, סוואמי שיבננדה הקפיד על משמעת צום קבועה.
כשמורים גדולים, מקפידים בתרגולים מסוימים, זהו סימן בשבילנו, זהו רמז. עלינו להשתדל ללמוד מהם להיות רציניים, כנים ומעשיים בתרגול הרוחני שלנו.
מאמר זה תורגם לעברית מתוך כתביו של סוואמי שיבננדה (1887-1963) בנושא צום.

לכל בן אדם, המחויבות הראשונה היא עבודה רוחנית (סדהנה, Sadhana, תרגול רוחני מודע ושיטתי) על מנת להגשים את הטבע האלוהי שלו. לשם כך, חיוניים נפש בריאה וגוף בריא.
צום עוזר באופן משמעותי ביותר בשמירת הגוף במצב בריאותי מושלם. צום מומלץ על ידי כל המסורות הרוחניות כצעד ראשון בסולם החיים האלוהיים.

הצום ויתרונותיו

אם ישנו הסימן הקטן ביותר למחלה בגוף, זהו סימן שיש להתחיל צום של יום או יומיים. בעלי חיים החיים בטבע, צמים באופן טבעי. אם קשה מידי לערוך צום של מים בלבד, שתו מיץ משתיים או שלוש פירות. אין לאוכל מזון מוצק או פירות בשרניים (כמו בננות) ביום כזה. צום מסוג זה טוב לשמירת בריאות הגוף.
צום הוא מרפא מהיר למחלות רבות. הצום נותן מנוחה לקיבה ומטהר את הגוף מרעלים. הצום מנקה את הגוף והופך אותו לאנרגטי יותר.
תשומת לב רבה רבה דרושה בשמירת צומות ארוכים. יש לערוך אותם תחת השגחתו של מומחה; אחרת, יש אפשרות גדולה של יצירת יותר פגיעה לגוף מאשר תועלת. ניתן לצום למשך יומיים או שלושה ימים ללא השגחה, אבל שימוש יומיומי בחוקן במהלך הצום לעוד יום-יומיים לאחריו הוא הכרחי.
צום של 24 שעות נותן למעיים הזדמנות לנוח; ההכרה חופשיה לחשוב על אלוהים למשך שעות ארוכות יותר מאשר בימים אחרים. הצום מרענן את הגוף והופך את ההכרה לממוקדת. כל האנרגיות שלך מתקבלות חזרה. בפן הגופני, כל המערכת מקבלת טיפול תחזוקה יסודי. בפן ההכרתי, מתפתחים ריכוז ויכולת עמידה בפני הפרעות גופניות, מחלות וחולשות.
למרות שצום הוא תרופה מצויינת, אין לצפות ממנו לבצע את הבלתי אפשרי. אין הוא יכול לרפות מחלות הנובעות מתזונה לקויה, פגמים מולדים או בעיות איברים רציניות. צומות ארוכים לא מומלצים בזמן מחלות כגון שחפת, אנמיה ובמשך הריון.
צום מעניק תובנה בהירה לתוך נושא מסוים. למי שמתרגל בכנות צומות במרווחי זמן קבועים, יש מחשבות צלולות, ביטוי עצמי בלתי רגיל ודימון שלא ניתן להתעלות עליו. מחשבותיו נשגבות ויציבות. הוא פועל בהתמדה ובחריצות. מחשבותיו הן קרני אור בחשכת חיי האדם.

הבראת צום

צום היא הדרך הטבעית להבראה. הצום מחזיר בריאות במקום בו כל דבר אחר נכשל. הצום מעניק לטבע הזדמנות לנקות את המערכת. צום מלא פירושו המנעות מכל המזונות, מוצקים ונוזליים. מים אינם מזון. המים לא מעוררים תאבון. בזמן הצום, חשוב לשתות הרבה מים. דבר זה יסיר חולשה.
יש הבדל בין צום לגוויעה מרעב. צום נערך מסיבות רוחניות ועל מנת לשחזר את בריאות הגוף. אנו מוותרים על אוכל כאשר אין רעב אמיתי, על מנת לטהר את הגוף מרעלים שהצטברו במערכת, ועל מנת לאפשר ריפוי בצורה מלאה, בדרכיו שלו. דרך צום, אנו מסירים מחלות וזוכים מחדש בבריאות, בכוח, ובחיוניות. הפראנה (אנרגיית החיים) מתאחדת על ידי צום וניצוץ החיים נדלק מחדש. אם ישנה הנטייה להקיא בזמן הצום יש להרבות בשתיית מים. ניתן להוסיף למים מעט לימון. יש לבצע חוקן. אם ההקאות ממשיכות, שברו את הצום באיטיות ובזהירות.
אין להמשיך את הצום כאשר פעולת הלב נהיית איטית מאוד, וכאשר יש תחושת עייפות וחולשה רבה. בזמן הצום, הרחיקו מההכרה מחשבות על אוכל. לא תזכו ליתרונות הצום אם ההכרה עסוקה באוכל. הפנו את ההכרה אל אלוהים. חשבו מחשבות נשגבות ושמימיות. צומו עד אשר תגיעו לתחושת רעב. הלשון נהיית נקיה, הטעם בפה והנשימה נעימים, והעור מתבהר.

צום ומדיטציה

צום ומדיטציה! מה הקשר ביניהם? למעשה אין חיבור ישיר בין צום ומדיטציה, אבל יש יתרון בשמירת הגוף קל והקיבה חופשית מפעילות מטבולית מוגזמת. כששמוטלת על הקיבה חובת העיכול, רופאים יספרו לך, מחזור הדם מואץ לעבר איברי העיכול, ובשל זאת מחזור הדם לראש נחלש, ואנחנו מרגישים עייפים אחרי האוכל. פונקציית החשיבה כמעט ומפסיקה לפעול.
בצום, כיוון שמערכת העיכול אינה מתפקדת, האנרגיה של כל המערכת מתחלקת באופן שווה.
חוץ מכל זה, יש צורך לתת למערכת המנטלית מנוחה לעיתים. ייתכן והיא עובדת יותר מידי בשל אכילת יתר או בחירות תזונתיות שגויות.

שיטות לשבירת צום

ניתן לשבור צום בכל רגע. אבל, אם הצום נשבר לפני שהרעב מופיע בצורה טבעית, לא תשגיו את ההטבות המרביות. לאחר שהצום נשבר ובמשך תקופת שבירת הצום יכולה להיות נטייה לעצירות, אך היא תעלם לגמרי לאחר מכן. זו הסיבה לכך שזה רעיון טוב להיצמד לתזונת פירות במשך הימים הראשונים לאחר שבירת הצום. פירות מתעכלים בקלות ומדרבנים תנועת מעיים.
תשוקה לא רגילה לאכול עוד אוכל וסוגים שונים של אוכל יכולה לעלות לאחר שבירת הצום. הלשון והקיבה יכולות להתמרד באלימות. היו זהירים. שלטו בתאבון לא רגיל זה. אם צום נשבר בצורה לא נכונה, והקיבה מועמסת יתר על המידה באמצעות אכילה מרובה מדי ומאכלים כבדים, ייתכן ותורגש נפיחות. על מנת להיפטר ממצב זה, יש לצום שנית, לערוך מקלחות חמות וחוקן אחד או שניים יום יום. כאשר הנפיחות יורדת, שברו את הצום. הפעם יותר באיטיות ויותר בזהירות.
יש לתת לטבע את זמנו ואת דרכו לחדש ולחזק.