כשהגעתי להודו מזמן, הסתובבתי שם כמה וכמה שנים,
והיו לי כמה מפגשים מעניינים.
באחד מהם הגעתי למקומות קדושים בהימאליה,  
מקדשים לשיווה בעיקר.
הם נמצאים באזור גבוה מאוד.
אין שם עצים, בחלק מהאזורים יש צמחייה נמוכה, ומסביב שלג.

שם ראיתי בפעם הראשונה יוגים, סדהואים (נזירים פרושים), יושבים עם תחתון כזה, זה נקרא לאנגוטי, פיסת בד לכיסוי אזור החלציים, על הרצפה הקפואה.
קרוב ל5-0 מעלות. והם יושבים ומנהלים את החיים שלהם.
זה היה לי מופרע לגמרי.
הייתי עטוף בהמון שכבות.

לפני כמה שנים פגשתי דרך כמה סרטונים מישהו שקוראים לו וים הוף (Wim Hof),
שבטח חלקכם מכירים,
בחור הולנדי שעבר מסע חיים מאוד משמעותי,
והיום הוא יושב בשלג, טובל במי קרח,
ומלמד את זה בצורה מאוד נגישה, בהירה ומדעית.

ויש גם את הנזירים הטיבטים.
אותם לא פגשתי, קראתי ושמעתי עליהם,
שבחלק מהפרקטיקות שלהם יושבים חשופים לקור.

לכל האנשים בדוגמאות הללו לא קר בגלל שהאש הפנימית שלהם כל כך גבוהה.
האגני (Agni) שלהם, כפי שאש זאת נקרא בשפה הסנסקריטית, כל כך גבוהה שהם מסוגלים להתעלות גם מעבר לתחושת האי-נעימות.
יותר מזה. האמת היא שלא קר להם, או יותר נכון: קור עובר/מתעכל אצלם בצורה אחרת.

הם יודעים לשלוט בגוף קצת יותר, מעבר למה שהמדע יודע או מסוגל להכיל.
בין אם זה בקצב הלב שלהם, בטמפרטורת הגוף, בזרימת הדם
ועד כדי שליטה במערכת החיסון שלהם.

מבחינת המערכת האוטונומית של הגוף למדע אין דרך להסביר את זה.
המדענים יודעים שזה קורה,
הם לקחו את אותו וים הוף, יוגים ונזירים טיבטיים וחיברו אותם לכל מיני אלקטרודות ובדקו וראו שכך הדבר.
להסביר את זה? יש כמה תיאוריות, אבל מאוד קשה.

כדי להוכיח שהוא לא איש-על
וים הוף לקח קבוצת חבר’ה “רגילים”, כמונו,
לריטריט של 4 ימים, על איזו פסגה שם באירופה, ואימן אותם.
במה? תרגול יוגה, נשימות, טבילות של מים קרים (זה ההורמזיס שדיברנו עליו), העלאת החיוניות דרך מדיטציה וחשיבה חיובית.
לאחר 4 ימים לכולם הייתה אותה התוצאה.

גם היוגים נתנו דרך מסודרת לעשות את זה.
בעצם 5 עקרונות היוגה הם הדרך להגיע לזה.
כל אחד יכול ליישם את זה,
ברמה שלו, בטווח הזמן שיש לו.
לאורך זמן זה ממש אפקטיבי ומוכח.

היוגים העתיקים, איורווודה, או וים הוף המודרני-
הכל מושתת על אגני,
אש החיים.

אגני- בסיס הבריאות

הנה ציטוט מתוך אחד הטקסטים העתיקים של האיורוודה. מוערך מלפני כאלפיים שנים.
הגדרת הבריאות על פיו:
כאשר כוחות הגוף מאוזנים, האש הפנימית מאוזנת,
רקמות הגוף מאוזנות, ההפרשות יוצאות כמו שצריך,
החושים וההכרה נמצאים במצב מאוזן –
זוהי הבריאות.

הבאתי את הדוגמה הזאת כדי להראות שהמושג אגני נמצא בבסיס של תורות החיים המסורתיות.
יוגה, איורוודה, וגם ברפואה הסינית זה ממש ככה.

כשאני מתחיל לטפל או לאבחן את מי שמגיע אליי למרפאה
תמיד אתחיל בלהעריך מה עוצמת האש של האדם ומה צריך לעשות כדי להעצים אותה.

לפעמים כל מה שצריך זה לנקות- ברמת הגוף, הנפש, התודעה.
האש קיימת, היא שם, כל זמן שאנחנו חיים.
בפועל צריך קצת להוריד את רמת הכולסטרול, סוכרים, שומן (אני נותן אנקדוטות מערביות)
כדי שהאש תעלה ותוכל לתפקד

דוגמה ספציפית היא סילוק ליחה.
מכירים אנשים עם אלרגיות כרוניות? כל הזמן מטפטף להם האף או סינוסים. הם לא נושמים. בלילה הם בכלל מסוגלים לנשום רק מהפה.
וכבר דיברנו על חשיבות הנשימה העמוקה, דרך האף. אם אנחנו לא נושמים- אין חילוף חומרים.
זו הפרעה לאגני.
כשנסלק את הליחה, האגני תוכל לעלות ולסלק את כל שאר הרעלים והחסימות שמפריעים.

התמונה הזאת של אגני היא ממקדש בוארנאסי
וארנאסי היא עיר בהודו שאני מכיר טוב מאוד.
היא עתיקה מאוד, כמו ירושלים, מתוערכת לאותו זמן, וקדושה מאוד להינדים.
היא בנויה כמו מסע רוחני שבסופו האדם אמור להגיע להארה.
המסע הזה בנוי נקודות ציון בעיר, בעיקר מקדשים, המסמלים את המסע הפנימי.
בסוף המקדש המרכזי הוא של שיווה,
אבל המסע מתחיל במקדש של אגני, הוא שומר העיר.

חוסר איזון באגני- מקור כל המחלות

היום איורוודה נלמדת באוניברסיטה ומשמשת גם במחקר ובאמצעים מודרניים.
הבאתי לכם כאן במצגת פטוגנזה– מהלך מחלה, לפי האיורוודה. של כל מחלה.
באותה מידה זו יכולה להיות קורונה.

איך זה מתחיל?
באגני לא מאוזנת.
לא בחיידק ולא בוירוס וגם לא בגן, עם כל הכבוד להם.
כשמסתכלים על מהלך מחלה בראייה יותר הוליסטית, זה מתחיל באגני לא מאוזנת.

איך אגני לא מאוזן מתבטא?
– עיכול לא תקין (צרבת, גזים, עצירות…)
– צואה שוקעת במים, צואה אשר מריחה מאד, צואה אשר לא ממצוקת כראוי
– ריח: זיעה מריחה, ריח גוף חמוץ, ריח פה
– שתן חומצי, כהה
– כבדות החושים, כבדות מנטאלית, דיכאון
– מע’ חיסון חלשה, אלרגיות
– עור חסר ברק, עייף, לא חיוני / מחלות עור, כתמים על העור, עיגולים
– שחורים מסביב לעיניים
– קופרוזיס
– עייפות, חולשה, כבדות, חוסר אנרגיה וחיוניות
– חוסר ריכוז, מחשבה מעורפלת, זיכרון חלש
– ליחה, גודש נשימתי
– הצטברות נוזלים, בצקות
– נשירת שיער, שיער לא בריא
– בעיות שינה
– כאבים בגוף, פיברומיאלגיה, כאבי ראש, מיגרנות
– דלקתיות
– חוסר תאבון וחשק

היום מקובלת ההבנה שמחלת חום היא סופר חיונית לבריאות.
זה בעצם אימון יכולת הגוף לסלק תאים לא בריאים.
יש עומס של אמה (Ama, רעלים בשפה האיורוודית), או תאים לא בריאים בשפה הרפואית,
אז הגוף מעלה חום, וזו הדרך שלו לבנות את מערכת החיסון שלו.

מה נעשה אם האש הזאת לא עובדת? ננסה לחמם את החולה.
סבתא שלי הייתה מורחת לי וודקה על החזה, נותנת תה חם ומכסה אותי בשמיכות, כדי שאזיע.
וזה בדיוק העניין.
לנסות להעלות לחולה את החום הפנימי, כדי לעזור לדלקת להיות יעילה.

אז מה יועיל לאגני שלנו?
הנה 4 טיפים לאיזון והעלאת האגני שלנו ביומיום:

1) תזונה

האגני מתחילה במערכת העיכול. בחנו כיצד מערכת העיכול שלכם עובדת.
היא אמורה לקבל מזון, לפרק אותו, לספוג אותו.
היא אמורה לפעול ללא עצירה, ללא אי נוחות, ללא עייפות אחרי האוכל (בהנחה שאכלנו ארוחה סבירה), גזים סבירים.

נשים לב לכמה פרמטים. האם מה שאנחנו אוכלים מתאים לנו
– מבחינת סוג
– מבחינת כמות. יותר מידי בשפה האיורוודית זה לקחת ערימת עצים ולזרוק על האש, לחנוק אותה. אנחנו אוכלים כדי להזין את האש, לא לכבות אותה.
– להקפיד על שילובים נכונים בתוך הארוחה. למשל אולי מתאים לנו בארוחה להפריד את החלבון מהפחמימה ובך להקל על המערכת. עדיין בסוף היום הגוף ידע לחבר בין 2 החומרים האלה לחומצת אמינו מלאה. מצד שני אם מישהו אוכל חומוס עם פיתה ונהדר לו אח”כ, הוא לא רדום בשעתיים אחרי, סימן שזה מתאים לאגני שלו.
– מבחינת הזמן. למשל לאנשים מסוימים בננה בערב תיצור הרבה לחות וכבדות. לעומת זאת בצהריים כשהאש טובה היא תתעכל מצוין. בלילה פעילות הכוחות הפנימיים נחלשת, ואם אנחנו מעמיסים בארוחה כבדה בזמן הזה, אנחנו מכבידים עליהם.
– לבחון הרגלי אכילה. למשל האם אנחנו אוכלים מהר מידי. האגני לא מספיקה לפרק ביעילות.
– צום לסירוגין. קצת לפתוח פער בין הארוחות שלנו, כדי לאפשר לאותה אש להתחדש ולעלות, זמן למערכת לסיים לפרק את מה שהתחילה.

2) פרוביוטיקה

אחד הדברים שמאוד חיוניים לאגני בשפה המערבית זה חיידקים טובים.
אנחנו לא מקבלים אותם רק בכמוסות
אלא קודם כל מלהפסיק להיות סטרילים. חיידקים נמצאים בכל מקום בסביבה שלנו.
מה שבדר”כ מזיק לחיידקים טובים זה תרופות ועודף סוכר.
אנחנו יודעים שסביבה תומכת לחיידקים טובים היא סיבים, ממקור של ירקות, פירות, קטניות. זה המצע שלהם.
הדרך הפשוטה ביותר לשבח את אותה מערכת חיידקית זה לאכול…חמוצים.
ירקות מוחמצים, יוגורט, קמבו’צה ואפילו לחמי מחמצת.
למרות שכשאופים הורגים את אותם החיידקים, עדיין מחקרים מוכיחים שאפילו שהם מתים זה מועיל למערכת שלנו.

3) תרגולי נשימה

נשימה היא הרוח שמנשבת על האש.
אנחנו נושמים באופן מאוד אוטומטי.
היוגים באו ואמרו רגע אם נתאמן על השריר הזה גם במובן של תשומת לב אליו, וגם נעשה תרגילים כמו שעושים תרגילי כושר לשרירים הפיזיים, השריר הזה לאט לאט יגדל ויתחזק.

אני חושב שזה התרגול הכי עוצמתי שאתם יכולים לקחת ליומיום שלכם.
הוא לא דורש הרבה זמן ויכול להיעשות בכל מקום.
אני מרגיש שהוא גם התרגיל הכי מתגמל.   
יש הרבה תרגילים שאפשר ליישם כדי לעורר את האגני.

4) חומרים מחממים טבעיים:

אפשר להשתמש בחומרים מבחוץ כדי לעורר את האש הפנימית.
למשל למרוח שמן חרדל שהוא מאוד מחמם מתחת לפופיק.
אפשר לשים בקבוק חם על הבטן התחתונה.
לקחת חומרים כמו ג’ינג’ר, קינמון, הל, זעתר וטימין ולשתות אותם בחליטת תה.
ועוד.

זכרו,
אגני מאוזנת היא הבסיס לבריאות טובה.
אגני היא העוצמה שלנו, התשוקה שלנו, הניצוץ בעיניים
היכולת שלנו לצאת אל היום ערים, בהירים ומכוונים

בריאות טובה!