אני נופר. אוהבת טבע ובעלי חיים, לומדת ומתרגלת יוגה בשנתיים האחרונות.
התוודעתי לנושא של הצלת מזון מזה כמה שנים,
ובשנה הנוכחית, התחלתי לעסוק בפעילויות של הצלת מזון.
הצלת מזון מהי?
כשליש מהמזון המיוצר בארץ ובעולם, אובד לפני שמגיע לצרכן.
המזון מושמד, נזרק או מתקלקל,
לאורך כל שרשרת הייצור- מהשדות החקלאים, בהובלה, בשווקים ורשתות השיווק ובשירותי ההסעדה.
כמחצית מהמזון שאובד הוא טוב לאכילה.
הצלת מזון היא איסוף ושימוש במזון טוב לאכילה, שאחרת היה אובד.
מדובר על ירקות ופירות, שמוצלים מהשדות החקלאים ומהשווקים,
ירקות ופירות, מוצרי מזון יבש, מוצרי חלב ובשר שמוצלים מפחים ברשתות השיווק,
וגם במזון חם שנשאר משירותי הסעדה במוסדות חינוך, בחברות שונות וממסעדות.
הצלת מזון היא אמצעי לצמצום פערי החברה וסיוע לאוכלוסיות מוחלשות בהשגת מזון מזין וטוב לאכילה.
ההצלה מאפשרת למצילים לא לקחת חלק בתרבות הצריכה הקיימת בחברה,
ולחיות בבזבוז מינימום של משאבים.
בנוסף, ההצלה עונה על הפן האקולוגי,
כך שהאנרגיה שהושקעה בייצור המזון לא תהיה לשווא.
ישנם עמותות, ארגונים וגם מספר רב של אנשים פרטיים שמקדישים זמן ומאמץ להצלת מזון ותרומתו לנזקקים.
למדתי על הצלת מזון בעקבות המעבר לטבעונות.
אני טבעונית כשבע שנים.
המעבר לטבעונות והחשיפה למציאות הקשה של בעלי החיים, עזרה לי ללמוד ולהיפתח לחיים עם ערכים חדשים-
כאלה של אהבה וכבוד לבעלי החיים ולטבע,
דאגה לכדור הארץ והסביבה,
וחשיבה על הבריאות.
וכך יצא שנחשפתי לקהילות שונות שאלה הערכים שמנחים את חייהם,
וביניהם גם אנשים העוסקים בהצלת מזון מתוך אידיאולוגיה אקולוגית, ובתור אמצעי לחיסכון בכסף.
הצלת המזון הראשונה שיצאתי אליה, הייתה במטרה לעזור לעצמי, ולחסוך כסף בקניית מצרכים.
בפעילות, יצאתי לשוק הסיטונאי בצריפין, שם משווקים ירקות ופירות בכמות סיטונאית, לסוחרים, לבעלי חנויות ורשתות שיווק.
נחשפתי לכמות אדירה של ירקות ופירות טובים לאכילה שמתבזבזת, מילאתי את ארבעת השקים שהבאתי, וחזרתי עם כמות אוכל שהספיקה לי, למשפחתי ולכמה משפחות נוספות.
שבוע לאחר מכן, חזרתי עם יותר ביטחון וידע על האופן שבו השוק פועל, ומילאתי את הרכב שלי עד אפס מקום בסחורה שנזרקה ועודנה טובה לאכילה.
הכרתי עמותות שמסייעות בעירי לאוכלוסיות מוחלשות, ומשפחות ואנשים רבים, אשר שמחו לקבל תרומה של ירקות ופירות, שאחרת לא היו עבורם ברי השגה.
הכרתי אנשים נוספים ששמחו ללמוד על הנושא והתלוו אלי להצלות, כדי לעזור לעצמם ולאנשים נוספים.
ההתעסקות בהצלת מזון השנה, לימדה אותי להעריך מחדש ועם הרבה יותר כבוד את האוכל שמזין אותי.
לא לקחת אותו כמובן מאליו, לצרוך מה שאני צריכה ולא מעבר, לא לתת לאוכל להתבזבז ולהתקלקל.
המעבר שלי לטבעונות, ובעקבותיו ההבנה של המציאות של בעלי החיים במשקים התעשייתים,
הביא אותי להשתחרר מהריכוז בעצמי, ולפעול למען שחרור בעלי החיים והפסקת סבלם.
בעקבות הצלת המזון, הלב שלי התרחב עוד יותר,
ופיתחתי חמלה ודאגה לאנשים סביבי.
עזרה לאנשים ודאגה לרווחתם, הפכה לשגרה נעימה.
אשרם “שיבננדה יוגה במטע” אפשר לי ללמוד את היוגה כדרך חיים.
עד שהגעתי להתנדבות במקום הכרתי את היוגה רק כתרגול פיזי שמסייע לגוף ולנפש.
באשראם הכרתי את המושג “קרמה יוגה“, שגם זכיתי לתרגל.
קרמה יוגה היא דרך חיים בה משרתים את הסביבה באהבה ומתוך רצון להטיב, ומבלי ציפייה לתמורה.
אני רואה בהצלת מזון ותרומתו כדרך נפלאה לשרת את את הסביבה ואת כדור הארץ.
בהפסקת/הקטנת הצריכה של מזון בכסף, ושימוש במזון מוצל,
אנחנו משרתות את כדור הארץ
ומסייעות בהפחתת האנרגיה והמשאבים הדרושים בייצור מזון חדש-
קרקעות, מים, כוח אדם זול, דלקים ועוד.
בתרומת המזון שהצלנו, אנו מרחיבות את העשייה שלנו מתוך מקום של אהבה ורצון להטיב,
ודואגות שעבור כלל החברה, אוכל מזין וטוב לאכילה יהיה בר השגה.
השירות הבלתי אנוכי שעליו מלמדת היוגה, עוזר לנו ליצור חברה חזקה ומאוחדת,
כזו שלכל הפרטים בה קל יותר, ונעים לפרוח ולהתפתח.
10 דברים שאת/ה יכול/ה לעשות כדי לצמצם בזבוז אוכל!
- קחו/בקשו מנות קטנות יותר של אוכל
- השתמשו בשאריות שלכם. אפשר לשדרג אותם בקלות ולהכין מהם מטעמים נפלאים!
- קנו בחוכמה.
- קנו פירות וירקות “מכוערים”. זה לא אומר שטיבם פחות, רק שצורתם שונה ומיוחדת 🙂
- בדקו את טמפרטורת המקרר. וודאו שהיא מספקת בהתחשב בתנאי העונה ובאופי המוצרים שבו.
- הקפידו להשתמש קודם במוצרים משומשים/ ישנים יותר שקניתם. הקפידו שהגישה אליהם תהיה ישירה וברורה.
- שימו לב לתאריכי תוקף.
- זרקו אוכל לקומפוסט ביתי/שכונתי ולא לפח. הפכו את הזבל שלכם לאדמה מזינה שתצמיח מזון חדש!
- נותר לכם מזון מיותר? חלקו עם אחרים! תנו כדי לעזור
- ספרו לאחרים ותנו דוגמה אישית כיצד לפתח תחושת ערך כלפי המזון.
ולסיומת-
מתכון הממולאים האגדי של נופר!
הכנת העלים- נקפיא כרוב ליומיים (חשוב יומיים או יותר, ולא פחות) ולפני ההכנה נפשיר כמה שעות בחוץ.
נחתוך את הלב של הכרוב (במעגל מסביב לגזע שלו) ונוציא אותו.
נפרק את הכרוב לעלים. אם הכרוב קפוא עדיין אפשר לשטוף במים ולהוריד את הקרח.
מכל עלה נוציא את הליבה, ונחתוך לשני עלים (יוצא שני משולשים). את העלים הגדולים, אפשר לחתוך לרבעים. בליבה שהוצאנו נשתמש לרפד את התחתית של הסיר, שתהיה מכוסה לגמרי.
הכנת המילוי-נשטוף אורז (בערך כוס וחצי לכרוב קטן),
נקצוץ חבילת פטרוזיליה, חבילת כוסברה וחופן עלי נענע.
נערבב עם האורז, ונוסיף 2 עגבניות קצוצות דק.
נתבל במיץ מלימון שלם, מלח ופלפל.
נמלא כל משולש במילוי, כמות של חצי כפית-כפית, לאורך הבסיס (הצלע הכי ארוכה), נקפל את העלה על המילוי, נקפל את הצדדים, ונגלגל.
כל עלה מגולגל נשים עם החלק הפתוח של העלה כלפי מטה, וככה נסדר אחד אחד בסיר.
חשוב לסדר אותם צפוף כדי שבבישול הם לא יזוזו.
אפשר לקשט בפלחי לימון מעל העלים, רק שימו לב להוציא את החרצנים.
כשהסיר מוכן, נעבור להכנת הרוטב–
בקערה נשים מיץ מלימון שלם, מלח, פלפל, כפית רסק עגבניות, 3 כפות סילאן וכף סוכר.
נוסיף מים חמים ונערבב.
ניצוק את הרוטב לתוך הסיר, שיכסה את העלים וכסנטימטר עד שניים מעליהם.
נביא לרתיחה על אש גבוהה, נטעם ונתקן תיבול.
נמשיך לבשל, כשהסיר מכוסה, על אש נמוכה/בינונית לשלוש- ארבע שעות, עד שהמים כולם התאדו.
אם המים לא התאדו יהיה קשה להפריד בין עלי הכרוב והם יקרעו.
המנה טעימה כשהיא חמה, ועוד יותר יום אחרי כשהיא קרה.
בתאבון!
