תודעה מודעות הכרה

הפרד ומשול: על תודעה, מודעות והכרה/ סוואמי שמבהו-דבננדה

מדיטציה היא תרגול של ניהול תשומת הלב שלנו ואי-הסחפות אוטומטית אחר המחשבות.
אבל לאן מופנית תשומת הלב שלנו בתרגול? לעבר ריק? ומהי בכלל תשומת הלב הזאת?
במאמר המלא הסבר מאלף על מושגי יסוד מהותיים להבנה עבור כל מתרגל מדיטציה

© מתוך הרצאתו של סוואמי שמבהודבננדה בריטריט "לחיות במדיטציה", אוגוסט 2021, שיבננדה יוגה במטע.

סוואמי שמבהודבננדה שיבננדה תל אביב
סוואמי שמבהו-דבננדה באשרם

אני רואה המון אנשים- מורים ליוגה, מלומדים באוניברסיטה, בעברית ובאנגלית- עושים בלאגן ומערבבים בין כמה הגדרות יסוד. אני רוצה לעשות לכם סדר בהם.

המושגים הם: תודעה, מודעות והכרה.
או באנגלית,
conscience, awareness and mind.
מה הקשר בין המושגים האלה?

תחשבו על שמש. היא מקור האור.
ואז יש מראה.
השמש עשויה להשתקף במראה. כאשר היא משתקפת בה המראה מקרינה אור.
אבל המראה אינה מקור אור, היא מחזיר אור.

באופן דומה, יש את התודעה.
התודעה היא המקור לאור, לחוויה, להתנסות, לידע וכו'.

השמש

ויש לנו את ההכרה.
והיא כמו המראה.

לפעמים התודעה משתקפת במראה, ואז המראה נראית כמלאת אור ומודעות,
ולפעמים התודעה לא משתקפת במראה ואז היא ריקה, כלומר היא לא מחזירה אור.

אותו דבר עם ההכרה שלנו.
למשל כרגע, נראה לי שההכרה שלי היא מקור התודעה, כי אני מודע עם ההכרה.
אבל למשל בשינה עמוקה, או במצב של איבוד הכרה, חוסר הכרה וכו', ההכרה נמצאת שם, אבל התודעה לא משתקפת בה.
ולכן ההכרה הזאת נראית כחסרת…הכרה.
זו הכרה אבל אין לה הכרתיות, כי אין בה מודעות.

ומה זה המודעות? זה האור שמוקרן מ, שמשתקף מהמראה.

התודעה היא מקור האור.
המראה היא מחזיר אור.
והמודעות היא האור שמוחזר מהמראה.

אור שמש השתקפות מראה
אור השמש משתקף במראה

אז לכל אחד ואחת מאיתנו יש מודעות, ונראה לי שהמודעות שלי היא פרטית.
נכון?
את לא מודעת למודעות שלי, ואני לא מודע למודעות שלך, נכון? וכו' וכו'
זה כמו שהשמש האחת יכולה להשתקף בהרבה מראות:
במראה, בטיפה, באוקיינוס, בכוס מים… באינסוף דברים.

אבל, המודעות שלי היא לא בדיוק שלי.
האור הזה של המודעות הוא לא שלי, הוא בעצם אור מוחזר.

זה כמו הירח.
הסתכלנו הערב על הירח המלא ואנחנו אומרים 'וואו תסתכלו על אור הירח',
אבל האם זה באמת האור שלו?
לא. אלא של מי האור? של השמש. הירח רק מחזיר אותו.
ועדיין אנחנו קוראים לזה "אור הירח" ושרים עליו שירים…
אותו דבר לגבי המודעות.
אין מודעות של סוואמי שמבהו-דבננדה.
המודעות היא של… התודעה.

אור השמש משתקף דרך הירח

עוד דבר,
מראה יכולה לקלוט אור ולהטיל אותו על אובייקטים אחרים.
הירח בלילה לוקח את אור השמש ומטיל אותו על פני האדמה, ואז אנחנו רואים דברים "לאור" הירח.
באופן דומה, ההכרה שלי, כמחזיר אור, יכולה להפנות את האור הזה החוצה, לעבר האובייקטים.
זה המצב הנורמלי שלנו.
כלומר, המצב שבו המודעות פונה לעבר האובייקטים.
זה יכול להיות לעבר מחשבות, תחושות, תכנונים- אובייקטים פנימיים- או לעבר אובייקטים חיצונים, זה לא משנה.

[מישהו מהקהל שואל: תודעה אמורה להיות טהורה, אז למה מודעות, שהיא ההשתקפות שלה, גורמת לסבל?]
הסבל נוצר כתוצאה מהמראה
למה? כי המראה יכולה להיות טהורה וגם היא יכולה להיות לא טהורה
התהליך הראשוני של המדיטציה הוא תהליך של טיהור
את מה אנחנו מטהרים?
את ההכרה
לא את התודעה
וככל שההכרה הופכת להיות מראה יותר מלוטשת,
כך האור שמוחזר ממנה הופך להיות יותר טהור
אבל מי שיוצר את הסבל זו ההכרה

במדיטציה
היוגי מנסה לקחת את האור הזה, של המודעות, ולהחזיר אותו למקור שלו, התודעה.

מדיטציה אור תודעה

ואיפה המקור הזה?
כדי להסביר עד כמה השאלה הזאת היא בלתי נתפסת עבור ההכרה שלנו כרגע אני אתן לכם דוגמה.

נגיד ואני חולם חלום,
ובחלום שלי את/ה באים אליי ואומרים לי
"סוואמי שמבהו אתה יודע שאתה עכשיו חולם חלום? ואתה בעצם לא נמצא פה.
אתה בעצם שוכב במיטה,
וכל החלום שאתה חולם, נמצאת בתוך ההכרה שלך,
שנמצאת בך בתוך זה ששוכב במיטה.
כל העולם הזה נמצא בתוך ההכרה שלך שנמצאת בתוך הגוף ששוכב במיטה.
[נגיד. האמירה הזאת לא מדוייקת, אבל נגיד ש…]
ואני עונה לך "רגע רגע, מה זה אומר אני נמצא במיטה. איפה המיטה הזאת נמצאת?"
ואת/ה אומר/ת, "אה, זה מחוץ לחלום. אבל כל מה שאתה חווה זה בעצם את ההכרה הזאת- הגוף שלך, שנינו מדברים- הכל בתוך ההכרה…"
"אבל איפה ההכרה הזאת נמצאת? איפה אני נמצא?"
"מחוץ לחלום"
"אבל איפה זה מחוץ? זה כאילו למעלה? זה למטה? איפה זה הבחוץ הזה? איך יוצאים החוצה??"
ואת/ה אומר/ת: "אה לא, זה מצב תודעה אחר…"

וזה בדיוק העניין       
כשאנחנו רוצים להחזיר את המודעות למקורה.

חלום
מצב חלום

מה קורה במצב הרגיל שלנו?
אנחנו חושבים שהמודעות היא "שלי", ואז היא פשוט מוקרנת לעבר האובייקטים.
זה לא משנה אם אנחנו חושבים שאנחנו צמודים למחשבות או לא, עדיין אנחנו במודעות לחשיבה שלנו, לאובייקטיבים, אנחנו עדיין באשליה.

מה זו חירות? איך היא קורית?
היא קורית כאשר אנחנו כמו מושכים את קרני השמש, את קרני המודעות, חזרה למרכז מהאובייקטים,
ואז מתחיל חיפוש
וזה החיפוש הרוחני
הוא לא מובן מאליו בכלל
זה לא חיפוש אובייקטיבי, כי אנחנו מנסים להימנע מהאובייקטים
אני מתחיל לחפש את המקור של המודעות
של אותו דבר שהוא המקור לחוויה שלי
של כל מה שאני חווה
כי כל מה שאני חווה הוא לאור המודעות
ללא אורו של המודעות אין חוויה,
אין התנסות,
אין כלום

אז אני מתחיל לחפש את המקור של האור הזה
ובתוך התהליך הזה, אני מגלה חלקים יותר ויותר ויותר עדינים של ההכרה,
עד שבסופו של דבר אני חורג לגמרי מעבר להכרה
אני משתחרר מההכרה לגמרי

בסופו של דבר האור של התודעה כביכול משתחרר מהערבוב שלו עם ההכרה
ואז כבר אין מודעות
יש רק תודעה

סוואמי שמבהו דבננדה שיבננדה תל אביב


סוואמי שמבהודבננדה הוא המנהל של מרכז שיבננדה ליוגה בתל-אביב
מורה מעורר השראה בגישתו המעשית, המתרגל ומלמד יוגה מעל 20 שנה.
מורה בכיר להאטה יוגה ופילוסופיית היוגה בקורסי הכשרה למורי יוגה וקורסים מתקדמים בארץ ובעולם.
הרצאותיו נטועות עמוק במסורת היוגית ובתרגול ארוך-שנים.

יש לך חבר/ה שיהנו מהמאמר הזה? שתפו אותם:

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on email
Email
Share on whatsapp
WhatsApp

הרשמה לניוזלטר שלנו

להתחיל את החודש עם בוסט של השראה!

ב1 לכל חודש תקבל/י מאיתנו מייל עם המאמרים החדשים בבלוג, תמונות וסרטונים,
מתכונים ועדכונים על התוכניות המיוחדות הקרובות.

ברוכים הבאים!

אם תרגיש/י שהמידע שאנחנו משתפים לא תורם או רלוונטי אלייך, בכל רגע תוכל/י להסיר את עצמך מהרשימה.

אהבתם את המאמר? הנה עוד כמה מומלצים:

סלט כרוב טחינה

ריטריט בTAKEAWAY: סודות ההרפיה, ספט21

3 מתכונים סופר פשוטים (ממש!) למנות עשירות וחגיגיות. פשטידה קרמית, ריזוטו מפתיע וסלט מעוטר רימונים (כמובן) לקראנצ'יות חמצמצה-מתוקה. בחג הקרוב אצלכם על השולחן

כתיבת תגובה