2 השאלות שנענה עליהן במהלך המאמר:

1) איך לשמר את הלך הרוח המדידטיבי? או איך לתרגל מדיטציה לא רק בישיבה וכשמקציעים לה זמן ומקום מוגדרים, אלא לאורך היום, תוך כדי פעילות?
2) איך לתמוך ולהעצים את תרגול המדיטציה שלי דרך היבטים נוספים בחיי?

איך לשמר את הלך הרוח המדיטטיבי גם במהלך היום יום?

כדי שנצליח לשמר את הלך הרוח המדידטיבי גם בשגרה התובענית והסוחפת, עלינו ללמוד להתגבר על טבעה המטלטל והקופצני של ההכרה. היוגים קוראים למצב הזה ויקשפה (Vikshepa).
הם מתארים  את המחשבה כגל שעולה בפני אגם-ההכרה שלנו. באגם הזה יש כל הזמן תנועה, מאדוות קטנות ועד לגלי ענק. כשיש גלים באגם אנחנו מתקשים לצפות בהשתקפות הברורה של עצמנו- הצורה מעוותת ועמומה, בעוד כאשר האגם רגוע ושקט נצליח לראות את ההשתקפות במיטבה.
רוב הזמן ההכרה שלנו מעורפלת, כח האבחנה משובש ויכולת קבלת ההחלטות קלושה. לכן זה הכרחי להרגיע את ההכרה, ללמוד להשקיט אותה ולדעת כיצד לשמר אותה מאוזנת בכל מצב.

אז איך אנחנו מתגברים על טבעה התזזיתי של ההכרה? בבהגווד גיטה, כתב קודש מהחשובים והמרכזיים במסורת היוגית, המורה עונה לתלמידו המתוסכל שניתן להשקיט את ההכרה באמצעות 2 כישורים אותם עליו לפתח לרמת מומחיות מושלמת: אביאסה (Abhyasa, תרגול מתמשך ועקבי) ו-ואירגיה (Vairagya, אי-היצמדות).

אביאסה: לאחר שבחרנו תרגול שמתאים לנו, עלינו לדבוק בו ולהתמיד בו. בכל מחיר!
כיצד נעשה יותר? נשריין זמן קבוע בלו”ז שלנו, ניצור תנאים פיזיים שיאפשרו לו להתקיים, ניקח החלטה נחושה! ונחזק את השריר המנטלי של כוח הרצון. בנוסף, השתתפות בתרגול קבוצתי, על בסיס קבוע (למשל 1 לשבוע או חודש) תעזור מאוד לשמור על מחויבות אישית איתנה, השראה ועניין בתרגול.

ואירגיה (אי היצמדות) המפתח להעצמת התרגול בחיי היומיום

תוך כדי כך, עלינו לפתח, באופן חיובי ואקטיבי, גישה של אי-היצמדות כלפי מחשבות, תאוות, אמונות כוזבות והרגלים שליליים שצברנו בחיים שלנו. הנטייה הטבעית שלנו היא להיסחף אחר המחשבות שלנו, להזדהות איתן לחלוטין וכתוצאה מכך להיות נתונים לשינויים המתמידים במצב ההכרה. כשמחשבה טובה עולה, אנחנו שמחים ומרוצים. כשמחשבה שלילית עולה, ההכרה נצבעת שחור ואנחנו סובלים. וחוזר חלילה.

ואירגיה במובן המעשי שלה היא תרגול של שיוויון-נפש ויציבות מנטלית כלומר אנחנו לומדים, באופן מודע, לעמוד יציבים כנגד הכוחות המנוגדים בהכרה ולנהוג באופן שווה בחוויות של תענוג וכאב, הצלחה וכישלון, ולעגן את רוחנו בחוויה הסובייקטיבית הבלתי משתנה, זו שמביאה אותנו לידי מחשבה ופעולה, ומהווה עד קבוע לכל השינויים התכופים.

אם ננהג תמיד בגישה מעין זו נשמור את הכרתינו בהירה וצלולה, יציבה ושקטה. התרגול הזה הינו מאתגר בהתחלה, אין ספק בכך, אך אם נתאמן, נפתח את ההרגל, נוכל לעצב מחדש את טבעה של ההכרה, הפעם בהתאם לרצוננו.

איך לתמוך ולהעצים את התרגול שלי דרך היבטים נוספים בחיי?

מדיטציה היא לא רק לשבת חצי שעה ביום בעיניים עצומות ולצפות שיקרה משהו יוצא דופן. היא חלק מאורח חיים שלם שהוא בלתי נפרד מהתרגול העקבי בישיבה. יש הרבה דרכים כיצד נוכל לשפר את אורח חיינו כך שיתמוך בתרגול שלנו, הנה כמה מהחשובות ביותר:

1. חשיבה חיובית: המחשבות, הרגשות ומצבי הרוח שלנו מייצרים רשמים חזקים בהכרה שלנו. תרגול אקטיבי של חשיבה חיובית מאפשר לנו לבחון יותר את מחשבותינו, לשים לב למה לאילו תכנים אנחנו חושפים את עצמנו (חברה, סיטואציות, תרבות) ואילו רגשות ותחושות עולות בנו ביחס אליהם. היוגים מלמדים שאנחנו יכולים לבחור את המחשבות שנחשוב. זה מאתגר כי אנחנו חשופים היום להרבה תוכן שלילי, אבל ישנן טכניקות דרכן נוכל ללמוד לשנות את טיבה של המחשבה, ועל ידי כך לשנות את אופייה של הכרתינו.
   
   
2. תרגול נכון: תרגול של תנוחות היוגה עוזר לחזק ולהגמיש את הגוף כך שיוכל לשמור על תנוחת ישיבה יציבה ורפויה בזמן המדיטציה. כמו כן התרגול עוזר להרגיע את ההכרה ולפתוח חסמים אנרגטיים המשחררים גם חסמים מנטליים.   
   
   
3. נשימה נכונה: תרגילי הנשימה היוגיים עוזרים לטהר את צינורות האנרגיה (נאדים, בהם זורמת פראנה אנרגיית החיים), להטען מחדש בחיוניות ולאזן את ההכרה.
   
   
4. הרפיה נכונה: הרפיה מודעת עוזרת לנו לווסת ולאזן את עבודת הגוף וההכרה. היא מלמדת אותנו אי-הצמדות כלפיהם, תוך כדי חיבור לטבענו האמיתי, להוויה הפנימית.
   
   
5. תזונה נכונה: צמחונית, טבעית ופשוטה. היוגים מלמדים שההכרה בנויה מהחומר המעודן ביותר של האוכל שאנחנו צורכים. אוכל טהור (מבחינה מוסרית, נקי, בעל ערכים תזונתיים גבוהים) יוצר הכרה חזקה ובהירה, ולהפך. רוצים ללמוד יותר על תזונה יוגית? לחצו כאן>>
   
   
6. מודעות וריכוז בעשייה: בחיי היומיום ההכרה שלנו בדרך כלל חושבת על כל כך הרבה דברים. במהלך היום, ננסה להיות במודעות למתרחש בהכרתינו. נשתדל לשמור אותה מרוכזת בעבודה שלפנינו ובמחשבות חיוביות. כאשר ההכרה סוטה- נחזיר אותה שוב ושוב, תוך הבחנה, למושא הריכוז. בהדרגה, ההכרה תתחיל להיגמל מאותם ההרגלים המציקים לנו בזמן המדיטציה. יתרה מכך, נרגיש רגועים ושלווים, ונהיה יותר מוכשרים ויעילים במילוי משימותינו.

לסיכום,

כדי להכניס את הלך הרוח המדיטטיבי גם לתוך חיי היום יום שלנו עלינו להקפיד על 2 אלמנטים חשובים בתרגול: אביאסה (תרגול ממושך ועקבי) ו-ואירגיה (גישה של אי-היצמדות), אותה ניתן לתרגל בכל זמן ובכל מקום ללא הגבלה. 

בפועל נתרגל הגברת מודעות למתרחש בהכרה שלנו, ננסה לשמור אותה מאוזנת גם במצבים מאתגרים וננהג באופן שווה בכל חוויה שהחיים מזמנים לנו, בין אם היא נעימה או לא. גישה כזאת תיצור בסיס מנטלי מתאים לתרגול שלנו ותשמור את ההכרה בריאה וצלולה.

בנוסף, הצגנו טכניקות שונות שנוכל לאמץ באורח החיים שלנו, ברמה כזו או אחרת, שיתמכו ויעצימו את מכלול התרגול. איכות תרגול המדיטציה שלנו תשפיע על איכות חיינו הפעילים ואיכות חיינו הפעילים תשפיע על איכות תרגול המדיטציה שלנו.

והכי חשוב: זכרו שכל מה שאנחנו צריכים כבר נמצא בתוכנו (!) ושהתרגול הוא המפתח להנגיש את אותן המתנות הפנימיות.

בהצלחה!